דיני עבודה

עולם העבודה בישראל הינו דינאמי ומגוון המורכב ממגוון רחב של חוקים, תקנות, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה ופסיקה ענפה של בתי הדין לעבודה המסדירים את היחסים שבין המעסיקים לעובדים בישראל. 

​

בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים רבים שהתחוללו בתחום העבודה בישראל, בין היתר, בעקבות התפתחות העידן הטכנולוגי ושילובו בענפי העבודה השונים. הדבר יצר מהפכות ושינויים רבים בנושאים שונים בתחום העבודה אשר קיבלו ביטוי בפסיקת בתי הדין לעבודה. אם הנכם מעסיקים, חשוב להפנים כי תחום העבודה עובר שינויים כל הזמן. לכן, ישנה חשיבות רבה להיות מעודכנים בחוק ובפסיקה על מנת שתדעו כיצד מצופה מכם לנהוג. יותר ויותר מעסיקים מבינים כיום, כי ייעוץ וטיפול משפטי מוקדם באמצעות עורך דין המתמחה בתחום העבודה, עשוי לסייע רבות למעסיק לשמור על זכויותיו ולחסוך לו המון כאבי ראש מיותר וכסף רב.
 

יחסי עובד-מעסיק – מיהו עובד?
 

לבית הדין לעבודה ישנה סמכות ייחודית לדון בסכסוכים שמקורם ביחסי עבודה. לשאלת התקיימותם של יחסי עבודה יש חשיבות רבה בעניין הזכויות והחובות של המעסיקים והעובדים.לשאלה מיהו עובד אין הגדרה חד-משמעית.בעניין זה, הפסיקה קבעה כי עובד נתפס כסטטוס או מעמד המקנה זכויות וחובות. עוד נקבעו בפסיקה מספר פרמטרים ומבחנים על מנת לסווג ולהגדיר מיהו עובד ומי לאו. במהלך השנים, נקבעו בפסיקהמספר מבחנים על מנת לבחון האם מתקיימים יחסי "עובד-מעסיק", כאשר המבחן הקובע כיום הוא "המבחן המעורב" ובתוכו "מבחן ההשתלבות". בנוסף, לפסיקה הענפה בבתי הדין לעבודה, ישנם חוקים רבים, המסדירים את הזכויות והחובות החלים על עובדים ומעסיקים במדינת ישראל.

כאשר "עובד" מרגיש שהוא נפגע במקום העבודה או שזכויותיו נשללו ממנו, ישנה חשיבות רבה להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי ומיומן בתחום העבודה. בהרבה בן המקרים, הזמן הוא פקטור מכריע ועל כן, אנו ממליצים לפנות לייעוץ משפטי מוקדם.

ישנם מספר רב של חוקים הקשורים לתחום העבודה אשר מטרתם להסדיר את הזכויות והחובות של עובדים ומעסיקים במדינת ישראל. להלן חלק מהחוקים הבולטים כיום בתחום העבודה.
 

שוויון הזדמנויות בעבודה
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, חוקק בכדי להגן על עובדים מפני הפליה בעבודה על רקע אישי כגון דת, גזע, מין, לאום, מוצא וכד' וכן, הגנה על עובדים מפגיעה בתנאי העסקתם במקום העבודה. החוק חל על יחסי "עובד-מעסיק" החל מההתקשרות הראשונה בין הצדדים, עוד בשלב בחינת קבלת העובד למקום העבודה ועד לשלב סיום יחסי העבודה. מטרת החוק להעניק לעובדים יחס שוויוני במקום העבודה בצורה עניינית ומקצועית וללא שיקולים זרים.


זכויות נשים בעבודה

חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, מגדיר את הזכויות וההטבות להן זכאיות נשים עובדות בהתאם לסטטוס בו הן מצויות, לרבות הריון, הורות/חד הורות, טיפולי הפריה ועוד. כמו כן, החוק מסדיר את הכללים החלים על מעסיקים / מקומות עבודה אשר מעסיק אצלו נשים. כיום, ישנם תיקונים בחוק עבודת נשים המתייחסים להגנה על זכויות העובד (גבר) למשל בהליכי היריון וחופשת לידה וכן, במהלך טיפולי פוריות.

שכר עבודה

ישנם מספר חוקים בתחום העבודה המסדירים את נושא השכר לעובדים בגין עבודתם במקום העבודה. החוקים הבולטים הינם:
 

• חוק שכר מינימום – החוק מגדיר את השכר המינימלי אליו זכאי העובד עבור שעת עבודה, יום עבודה או חודש עבודה בהתאם לגילו של העובד והיקף המשרה בה הוא עובד.

• חוק הגנת השכר – החוק קובע בין היתר את אופן התשלום לעובד, מועד אחרון לתשלום שכר העבודה, הלנת שכר, ניכויים מותרים/אסורים משכר העבודה ועוד.

• חוק שעות עבודה ומנוחה - החוק קובע בין היתר, מהי תוספת השכר אשר לה זכאי עובד שעבד בשעות נוספות או ביום המנוחה השבועי.

זכויות סוציאליות

דיני העבודה בישראל מעניקים לעובד שורה של זכויות סוציאליות אשר נלוות / מתווספות לתשלום שכר העבודה. הזכויות הנפוצות הינן זכאות לדמי מחלה, חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי נסיעה, תשלום בגין שעות עבודה נוספות, הפרשות לקרן הפנסיה/קרן השתלמות וקופ"ג ותשלום עבור פיצוי פיטורין. מטרת זכויות אלו להבטיח לעובד קיום של חיי רווחה וכבוד מינימליים.

חובת הודעה מוקדמת

חוק הודעה מוקדמת והפסיקה בתחום העבודה קובעים כי יש חובה להודיע על סיום יחסי העבודה. ההודעה המוקדמת הינה הדדית, כלומר חלה גם על העובד כלפי מעסיקו וגם על המעסיק בבואו לפטר את העובד. תקופת ההודעה המוקדמת תהיה בהתאם לוותק שצבר העובד במקום העבודה. החוק קובע כללים החלים על הודעה מוקדמת ביחסים שבין עובד ומעסיק ובין היתר, ההודעה צריכה להיות ערוכה בכתב בציון תאריך ההודעה. כמו כן, מספר ימי ההודעה המוקדמת קבועים בסעיפים 3-4 לחוק. מעסיק רשאי שלא לתת לעובד/ת ימי הודעה מוקדמת בהתאם לחוק ובלבד, שהוא משלם לעובד/ת את ימי ההודעה המוקדמת.

זכות השימוע לפני פיטורין

חובת השימוע הינה תוצר של פסיקת בתי הדין לעבודה ולא פרי חקיקה. עובד זכאי לשימוע לפני פיטוריו ממקום העבודה ואילו המעסיק חייב לבצע שימוע לעובד בבואו לפטר עובד ממקום העבודה. הפסיקה קובעת מספר כללים בהם יש לעמוד בעת עריכת השימוע לרבות, זימון לשימוע אשר יפרט את העילות לשימוע בכתב, ביצוע השימוע בטרם נתקבלה החלטה על פיטורי עובד ולא בדיעבד, העובד זכאי לנוכחות של אדם נוסף שיתלווה אליו לשימוע, עריכת פרוטוקול שימוע ועוד.

בנוסף לחוקים השונים והפסיקה הענפה המסדירים את היחסים שבין עובדים ומעסיקים ואת תחום העבודה בישראל, ישנם ענפי תעסוקה שונים בהם יש צווי הרחבה והסכמים קיבוציים המשפיעים על זכויות העובדים והחובות המעסיקים. על כן, ישנה חשיבות רבה לדעת ולעקוב אחר זכויות העובדים וחובות המעסיקים בענפי העבודה השונים.

משרדנו מלווה מאות לקוחות מרוצים בתחום העבודה וביניהם, עובדים ומעסיקים כאחד. משרדנו מעניק ייעוץ וטיפול משפטי בתחום העבודה ולרבות, ליווי וייצוג משפטי בבתי הדין והערכאות השונים ברחבי הארץ. משרדנו מתחייב להעניק לקהל לקוחותיו יחס אישי, דיסקרטי ומקצועי ללא פשרות.